ויקטוריאני

התקופה הויקטוריאנית: מתייחסת לשנים בין 1837 ו-1901, תקופת מלכותה של המלכה ויקטוריה בבריטניה.

התכשיטים בתקופה זו הושפעו בעיקר מקורותיה וטעמה של המלכה ויקטוריה - עד 1861 היתה זו ה"תקופה הרומנטית" של הזוג המלכותי: מוטיב הנחש, שסימל אהבה ניצחית וגם חוכמה היה מאוד פופולרי בעיצוב ענקים, צמידים, טבעות וסיכות. גם מוטיב היד שמסמל ידידות.

הרבה מהתכשיטים בתקופה היו גדולים ומפוארים ושובצו בפנינים ויהלומים. התכשיטים האופיניים לתקופה כללו צמידי חוליות זהב עם אבני חן או אמאיל, שרשרות אלברט מזהב או כסף, טבעות , תליונים וסיכות מעוטורים בקוראל, שנהב, שריון צב ופנינים זעירות (seed pearl). גם תכשיטי ה"קמאו" וה"אינטגליו" שגולפו באבני חן שונות היו מבוקשים מאד, וכך גם תכשיטי המוזאיקה הזעירה (micro mosaic), שהושפעו מהחפירות הארכיאולוגיות, כולל פומפיי.

ב-1861, עם מותו של הנסיך אלברט, החלה ונמשכה כ-25 שנה אופנת 'תכשיטי האבל', שנשלטו ע"י הצבע השחור והיו עשויים מ- ג'ט-jet - אבן פחמית ומאוניקס ואמאיל שחור. היו נפוצים מאוד גם תכשיטי זכרון מעוטרים בשיער. לקראת סוף המאה ה-18 נמוגה אופנת האבל וחזרו תכשיטים קטנים יותר וצבעוניים יותר. באותה תקופה התפתחו מאוד גם "תכשיטי אופנה" (costume jewelry),שנעשו מחומרים לא אמיתיים ולכן היו זולים בהרבה.