אר דקו

תקופת האר דקו - 1920-1935.

האר(ט)-דקו, 'אמנות קישוטית' (דקורטיבית) הינו סגנון עיצובי שהתפתח בצרפת בשנות ה-20, במחאה על קישוטיות היתר של סגנון האר נובו. הסגנון דגל בעיצובים גיאומטרים ומופשטים ובקווים ישרים.

מגמות אלה הופיעו בארכיטקטורה ובתחומים רבים של האומנות הדקורטיבית והתפשטו לכל יבשת אירופה ובמיוחד לארה"ב. גם תכשיטי האר דקו אופיינו במוטיבים גיאומטריים ובקווים חדים וזוויתיים.

בתקופה זו חלו התפתחויות חברתיות משמעותיות בתחום מעמד האישה ו"שחרורה", התפתחות שהתבטאה גם בעולם האופנה, שהפכה לקלילה יותר. קו המותן לא הובלט ובמקומו נענדו שרשראות מאוד ארוכות עד המותניים. החלה אופנת השער הקצר, שגילה את האוזניים והתאים לעגילים ארוכים. גם השרוולים קוצרו ונשים ענדו זוגות של צמידים על ידיהן. טבעות רבות עוצבו בדוגמאות גיאומטריות משובצות ביהלומים ואבני חן.

בתכשיטים היקרים נפוץ השימוש בפלטינה, זהב לבן, יהלומים ופנינים וכך נוצר "המראה הלבן" של התכשיט, ששורשיו החלו עוד בתקופה האדוארדית ושנמשך אל תוך שנות ה-30.

נוסף על חמרים אלה, עוצבו תכשיטים רבים מבקליט, צלולויד שריון צב ושנהב.

ראוי להזכיר שסגנון האר דקו הושפע מאוד ממקורות אתניים - המזרח הרחוק ובעיקר סין ויפן וכן הודו, אפריקה, מצרים הקדומה , מקסיקו ואומנות האינדיאנים.